הצטננות ושפעת –אנטיביוטיקה - האם זו התשובה לשפעת? | טיפים לטיפול באמצעים טבעיים

 

רוב ההצטננות והשפעות הם למעשה זיהומים נגיפיים ולא ניתן לטפל בהם באמצעות אנטיביוטיקה.

אנטיביוטיקה רחבת טווח תהרוס ותפגע במיקרוביום שלך, ותהפוך אותך לרגיש יותר לזיהום.

 

בנוסף, ככל שהשימוש באנטיביוטיקה עולה, יותר ויותר חיידקים הופכים עמידים לאנטיביוטיקה. שימוש שלא לצורך באנטיביוטיקה, מעלה את העמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה ולכן עשוי להוריד בעתיד את היעילות של האנטיביוטיקה למקרים שבהם היא באמת נדרשת. מקרים אלו נקבעים על ידי רופא.

 

בכל אופן, לא משנה מה סוג הפתוגן או הסימפטומים, זה חיוני להקל ולתמוך בגוך שלנו בתהליך של המלחמה כנגד הנגיף. ישנם אמצעים טבעיים שיכולים לעזור לגופנו להילחם בזיהום. להלן הרשימה:

 

טיפים מובילים למאבק בזיהום באופן טבעי

 

1. הימנעו מסוכר וג'אנק פוד אשר יכולים לדכא את המערכת החיסונית.

 

2. צרכו ויטמין C - ויטמין C נצרך במהלך המלחמה בזיהום והוא מנוצל במהירות רבה. הגוף שלנו אינו אוגר אותו ולכן עלינו ליטול אותו באופן קבוע לאורך כל היום.

 

3. אבץ - הוכח כי אבץ מפחית את משך הופעת הסימפטומים וחומרתם באמצעות תמיכה בפעילות תאי הדם הלבנים וייצורם.

 

4. צריכת שום גולמי- שום גולמי מכיל חומר טבעי אנטיבקטריאלי ואנטי-ויראלי חזק מאוד- אליצין.

 

5. פרוביוטיקה – צרכו  פרוביוטיקה במינון גבוה אשר מכילה ספקטרום רחב וטוב של חיידקים טובים.

 

6. שתו הרבה מים לאורך כל היום- המים נחוצים לגוף כדי להילחם בזיהום. אתה יכול לסחוט את מיץ הלימון למים חמים וכך בנוסף למים תוכל לקבל תוספת ויטמין C וחומרים אנטיבקטריאליים / אנטי-ויראליים נוספים של הלימון.

 

7. שתו שייק ירוק טרי – הכינו שייק ירוק בבית שכולל כורכומין, זנגביל, גזר,  קייל, סלרי, דבש ותמצית עלי זית.  להלן התכונות של מרכיבי השייק אשר עוזרים להילחם בזיהום:

 

כורכומין - תרכובת שנמצאת בשורש כורכום. תרכובת זו היא נוגדת דלקת, והיא מגבירה את מצב נוגדי החמצון של הגוף ויכולה גם לסייע בהגנה מפני מחלות לב, סרטן ודיכאון.

 

זנגביל - לזנגביל תכונות נוגדות דלקת, כמו גם הפחתת בחילות ובעיות עיכול.

 

גזר – הגזר מכיל ויטמין A ובטא קרוטנים אחרים. גזר וירקות כתומים אחרים מסייעים בהפחתת הדלקת ובנסוף יכולים גם לסייע בהגנה מפני מחלות לב וסרטן.

 

קייל – הקייל מכיל ויטמין K . לירקות מצליבים תכונות נוגדות דלקת והם מכילים כמויות גדולות של נוגדי חמצון וחומצות שומן אומגה.

 

סלרי – הסלרי מכיל רב סוכרים שאינם עמילנים שלהם יתרונות אנטי דלקתיים.

 

דבש - דבש מנוקה אמיתי אותנטי הוא אנטיבקטריאלי / אנטי-ויראלי חזק. הכינו כוס מים חמים עם דבש חם, לימון וג'ינג'ר או אכלו כמה כפיות ביום.

 

תמצית עלי זית – תמצית עלי זית הינה בעלת תכונות אנטי-ויראליות ואנטי-בקטריאליות. מתאים לכל סוג של זיהום.

 

8. צרכו תוסף נוגדי חמצון - המלחמה בפתוגן מייצרת הרבה רדיקלים חופשיים הפוגעים בתאים בריאים. נוגד חמצון באיכות טובה יספק מגוון נוגדי חמצון כויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים אחרים התומכים במערכת החיסונית במלחמה בפתוגנים.

 

9. מנוחה ושינה - ברגע שנדבקת בפתוגן עליך לאפשר לגוף להילחם. מנוחה היא הדרך היחידה בה תוכלו לפנות את האנרגיה לכך. מומלץ גם לצאת לטיולים קצרים, לשאוף אוויר צח ולהנות מאור שמש.

 

10. אמבטיות מלח – מקלות על שרירים כואבים.

 

9.שמנים אתרים – שמן מנטה הוא אנטי בקטריאלי ואנטי-ויראלי ובשאיפה הוא פותח את דרכי המעבר והורג את החיידקים. יש עוד הרבה שמנים שיכולים לעזור. יש גם שמנים מרגיעים שיכולים לעזור לך לישון לדוגמא- שמן ארז.

 

זה חשוב ללמוד כיצד להגן על עצמנו מפני זיהומים, כיצד למנוע את התפשטותם וכיצד לתמוך בגופנו כאשר זיהום מתרחש. תמיכה במיקרוביום של גופנו והבנת תפקידם של החיידקים בבריאותנו, במקום לנהל מלחמה נגדם, יכולים להגביר את בריאותנו באופן כללי ולהגן עלינו מפני זיהומים. שמרו על החיידקים ה"טובים "שלכם ותמכו במערכת החיסון !

אך שימו לב-

אַזהָרָה!

זיהום יכול לגרום להרעלת דם, זיהום בכליות או דלקת התוספתן. במקרה של חום גבוה או במקרה של ילדים או במקרה שהזיהום מכריע את יכולת הגוף להילחם בו, צריך לפנות לקבלת עזרה רפואית.

הצטננות ושפעת – כיצד מתפתחים הסימטומפים של השפעת וכיצד לקצר את משך הופעתם?

כאשר הפתוגן נכנס לגוף, מתחיל קרב. קרב זה הוא שמייצר את הסימפטומים של הצטננות או שפעת:

 

1. חום הגוף עולה על מנת להרוג את הפתוגנים.

 

2. הממברנות הריריות בגופנו מייצרות ריריות כתוצאה משחרור הרעלים של הפתוגנים. הריריות מלאות בחומרים המונעים את התרבות הפתוגן.

 

3. הריאות שלנו מייצרות ריר שגורם לשיעול אשר הינו מנגנון להוצאת הפתוגנים.

 

4. תחושת כאב הראש נגרמת בגלל התייבשות מכיוון שגופנו משתמש במים רבים יותר בעת הלחימה בזיהום.

 

5. בחילות, הקאות או גזים ושלשולים נגרמים כתוצאה מהזיהום או מהמאבק בין החיידקים הטובים והרעים.

 

מדוע הופעת הסימפטומים ורמתם יכולה להיות שונה בין אנשים שונים?

לא כל האנשים יפתחו את הסימפטומים שהוצגו לעיל. מבין האנשים שיפתחו את הסימפטומים, לא כולם יפתחו את כל הסימפטומים. מבין הסימפטומים שכן יתפתחו, רמת הופעתם יכולה להיות שונה בין אנשים שונים.

ונשאלת השאלה: מדוע הופעת הסימפטומים ורמתם יכולה להיות שונה בין אנשים שונים?

התשובה:

כל זן של פתוגן גורם להופעת סימפטומים שונים כתוצאה ממצבי זיהום שונים.

אך גם אנשים שנדבקו באותו פתוגן עשויים לגלות שיש לנו תסמינים שונים מלאדם אחר שנדבק גם הוא. הבדלים אלו בסימפטומים נגרמת על ידי הבדלים ברמת הבריאות והמצב הכללי שלנו. עבור חלקנו זיהום נוטה ללכת "ישר לריאות", עבור אחרים זה משפיע על התיאבון והעיכול ואצל אחרים יש נטייה לעליית חום הגוף.

הצטננות ושפעת – כיצד לחזק את בריאות המעיים ולמנוע זיהומים?

 

שמירה על בריאות המעיים באה לידי ביטוי בשמירה על המיקרוביום במעיים.

להלן מספר טיפים לשמירה על המיקרוביום במעיים:

 

1. אכלו שפע של סיבים - תכללו מגוון רב של סיבים ככל שתוכלו בתזונה השבועית שלך. הסיבים הם מקור אוכל לחיידקים הטובים והם גם יעזורו לשמור על בריאות המעי הגס בכללותו. ניתן למצוא סיבים בדגנים מלאים, ירקות, אגוזים וזרעים.

 

2. הימנע ממזון מעובד – מזון מעובד מכיל בתוכו סוכרים מזוקקים, פחמימות מזוקקות ותוספים מלאכותיים אחרים. חומרים אלו מאכילים את החיידקים הרעים ועלולים להשפיע לרעה על חיידקי המעיים.

 

3. קח פרוביוטיקה טובה – מומלץ לצרוך תוסף פרוביוטיקה עם קשת רחבה של חיידקים ועם מינון גבוה של חיידקים.

 

4. הימנעו ממים כלוריים או פלואורידיים אשר יכולים לפגוע בחיידקים הטובים במעיים שלכם.

 

5. הימנעו מבשר שאינו אורגני המיוצר מסחרית מכיוון שהוא עשוי להכיל אנטיביוטיקה ולפגוע בחיידקים הטובים במעיים.

 

6. הימנעו משימוש מסבון אנטיבקטריאלי מכיוון שהוא הורג ביחד עם החיידקים הרעים גם את החיידקים הטובים.

 

7. הימנעו מימוש באנטיביוטיקה, אלא אם כן נדרש לזיהום חיידקי. השימוש באנטיביוטיקה פוגע במושבות גדולות של החיידקים הטובים שלכם.

 

דרכים נוספות לחיזוק המערכת החיסונית:

 

1. צום לסירוגין מחזק את מערכת החיסון.

 

2. הקפדה על רמות תקינות של ויטמין D. הקפד לבדוק את הרמות של ויטמין D, במיוחד בחורף.

 

3. הקפד על שינה איכותית מידי יום.

 

4. התעמל במשך 20 דקות לפחות, 5 ימים בשבוע.

 

הצטננות ושפעת – מדוע יש אנשים שחולים בשפעת ויש אנשים שלא?

 

אחת התעלומות הגדולות לגבי מחלת השפעת היתה העובדה שיש אנשים שחולים בה ויש אנשים שלא.

מדוע נראה שאנשים מסוימים חולים בשפעת ואנשים אחרים לא?

התשובה:

מידת הרגישות להצטננות, שפעת וזיהומים אחרים תלויה במידת האיזון של המיקרוביום בגופנו. אנשים שיש להם מיקרוביום מאוזן ובריא מלא בחיידקים "טובים" מסוגלים להגן מפני פולשים כמו נגיפי הצטננות ושפעת וזו הסיבה לכך שיש אנשים שחולים בתדירות נמוכה יותר כך שהם מסוגלים להדוף זיהומים מהר יותר כאשר הם חולים.

 

כדי להבין טוב את התשובה הזאת, עלינו להבין טוב יותר את פעילותם של החיידקים ואת השפעתם של מערכת החיסון שלנו.

 

עובדות על חיידקים ונגיפים

אנחנו כל הזמן נחשפים לחיידקים, נגיפים, פטריות ועובשים בסביבתנו - בבתים שלנו, בעבודה, בגינה, על חיות המחמד שלנו, על האוכל והמשקה שלנו - בכל מקום!

אנחנו לא יכולים להימנע מהם ואנחנו לא להשמיד אותם, ואנחנו גם לא צריכים לנסות להרוג את כולם --קיומם של החיידקים ונגיפים הוא חלק מהחיים. הם חלק מכל המערכת האקולוגית שלנו והם חיוניים לחיים על הפלנטה הזו.

יש מגוון של חיידקים ונגיפים בגדלים ובצורות שונות. אם לא די בכך, הרי שהם כל הזמן משנים צורה - החיידקים והנגיפיםיכולים להתפתח ולהסתגל לסביבה משתנה. היכולת שלהם להסתגל לסביבה משתנה נובעת מכך שהם גדלים ומתרבים כל כך מהר כך שהם מתפתחים תוך כדי שהם מותקפים.

השינויים של החיידקים והנגיפים יוצרים זנים חדשים. מכיוון שנוצר זן חדש שאין לנו נוגדנים אליו, צריך ליצור חיסון חדש נגד שפעת מדי שנה. עם זאת, אין שום דרך לחזות במדויק מה יהיה זן השפעת החדש בשנה שלאחר מכן.

 

המיקרוביום שלנו - המפתח לבריאות שלנו!

המונח מיקרוביום משמש לתיאור הקהילה האקולוגית של חיידקים החולקים איתנו את גופנו. בגוף שלנו יש אוכלוסיית חיידקים עצומה ומגוונת המוערכת בכמאה טריליון! רוב החיידקים האלה ממלאים תפקידים חיוניים לבריאותנו.

1. אוכלוסיית החיידקים בגופנו נמצאים באזורים שהם הממשק שלנו כלפי חוץ כמו חלל הפה (פה, אף, גרון, סינוסים), העור, הריאות ומערכת העיכול. החיידקים החיים עלינו מגנים עלינו מפני פתוגנים (נגיפים וחיידקים) הנכנסים לגופנו. כלומר, בריאות המיקרוביום שלנו ממלאת תפקיד חיוני בשמירה על בריאותנו.

 

2. חיידקי המעיים מסייעים למערכת החיסון גם על ידי כך שהם מייצרים חומרים הנקראים בקטריוצינים שפועלים כמו אנטיביוטיקה ההורגים חיידקים פתוגניים. בנוסף, ישנם חיידקים המייצרים חומרים שמכבים תהליכים דלקתיים של מערכת החיסון או מפעילים את מערכת החיסון ע"י הפעלה של התפתחות ושחרור של תאי דם לבנים במח העצם כתגובה לפתוגן פולש. כמו כן יש להם תפקיד ב"חינוך" מערכת החיסון לגבי אילו חיידקים ידידותיים ואילו מזיקים.

 

3. מיקרוביום המעיים יוצרים עבורנו ויטמינים כמו חומצה פולית, ויטמין K, ביוטין וויטמינים מקבוצת B כמו B1, B2, B5, B6 ו- B12.

 

4. מיקרוביום המעיים שומרים על שלמות הקשרים הבין תאיים במערכת העיכול, ומונעים מתוכן המעיים לחדור למחזור הדם.

הצטננות ושפעת – למה אנחנו חולים בעיקר בחורף?

 

כולנו שומעים על "וירוס (נגיף) שמסתובב" שגורם להרבה אנשים קרובים להיות חולים במשך כמה ימים. כך בממוצע אדם סובל מ -2 עד 4 הצטננויות בשנה והן מופיעות בעיקר בחורף. ואכן עובדה ידועה היא שבעונת החורף יש הרבה יותר אשפוזים בבתי חולים בגלל זיהומים נגיפיים- שפעת או בגלל סיבוכים שנגרמים ממנה הנקראים זיהומים משניים (לדוג': דלקת ריאות).

ונשאלת השאלה- למה אנחנו חולים בשפעת בעיקר בחורף?

התשובה:

החורף היא עונה קרה והטמפרטורה הנמוכה בחורף מאפשרת לנגיפים להתרבות.

ונשאלת שאלה נוספת- מדוע הטמפרטורה הנמוכה בחורף מאפשרת לנגיפים להתרבות?

הסברה שהיתה רווחת היא שהקור פוגע במערכת החיסון וגורם לנו לחלות יותר בחורף. לכן אמהות תמיד דואגות שילדיהם יתלבשו היטב כדי "שלא יתקררו". אבל במחקרים לא נצפתה פגיעה של מערכת החיסון בחשיפה לקור. כלומר, הקור לכשלעצמו אינו פוגע במערכת החיסון ואינו מעלה את הסיכוי לחלות.

התשובה:

הטמפרטורה הנמוכה בחורף מאפשרת לנגיפים להתרבות משתי סיבות:

1. בחורף יש אויר קר או לחילופין בחורף אנו מעדיפים לשהות בחלל סגור עם אויר מחומם. בשני המקרים האלו האויר (הקר או החם) גורם לממברנות הריריות שלנו להתייבש. הממברנות הריריות המצפות את מעבר האף שלנו ואת דרכי הנשימה מגנות עלינו מפני חלקיקי נגיפים וחיידקים שאנו נושמים פנימה וכשהו מתייבשות, ההגנה שלנו פוחתת.

2. הקור החורפי מעלה לנו חשש שאנו "נתקרר" וגורם לנו לחמם את הבית ולסגור חלונות. אבל, אחת הסיבות לעלייה בתחלואה בחורף היא שהייה בחללים סגורים. חדרים לא מאוורים הם חמים ורמת הלחות בהם גבוהה וזה יוצר מצע מעולה להתרבות והתפשטות הנגיפים.

הוירוסים מועברים מאדם לאדם דרך רסיסים הנפלטים מהגוף לדוגמא: בזמן עיטוש, שיעול או קינוח האף. כשהלחות גבוהה, הרסיסים נשארים זמן רב יותר באויר וזה מעלה את הסיכוי שאדם אחר יישאף אותו ויידבק. כלומר, השהייה בחלל סגור עם אויר מחומם ביחד עם אנשים נוספים, מאפשרת לנגיפים ולחיידקים לעבור יותר בקלות וכך גדל הסיכוי להצטנן. לכן, כדי להפחית את סיכויי ההדבקה, חשוב מאוד לאוורר את הבית ולא לחמם אותו יותר מידי.