נתאר שתי מערכות דומות, בחיידקים, בשמרים ובבעלי חיים.
מנגנון
המערכת בחיידקים
הגנים ב-NER נקראים בחיידקים uvr (שמם נקרא עקב קרינת UV).
המערכת מזהה שינויים במבנה המרחבי של ה-Helix
כתוצאה מ-Mismatch
(החלפה שגויה של הבסיסים) או כתוצאה מחשיפה ל-UV (הפיכת זוגות T-T, C-T או C-C לדימרים).
אופן הפעולה:
1.
uvrABC Excinuclease –
מסיר 12 נוקלאוטידים.
2.
DNA Polymerase I –
מסנתז את הקטע מחדש לפי הגדיל המשלים.
3.
DNA-Ligase –
מחבר את המקטע המסונתז.
למרות שנראה כאילו מנגנון ה-Base Excision Repair הוא
מנגנון דומה למנגנון NER, הם עובדים על בעיות שונות, עם אנזימים שונים ומסתנזים אורכים
שונים של גנום (NER תמיד
מסנתז 12 בסיסים בעוד של-BER יש מסלול ארוך ומסלול קצר).
נציין שכאשר יש שבר
חד-גדילי, גם הגדיל השני נוטה להתפרק ואנו עלולים לאבד מקטעים של הכרומוזום.
מנגנון
המערכת בשמרים
1.
TFIIH –
פותח את הדו-גדיל באזור התקלה.
2.
Rad3 ו-Ssl2 –
מגייסים את Endonuclease כדי
לחתוך את הגדיל הפגום.
3.
DNA-Polymease –
מסנתז את החלק שנחתך.
4.
DNA-Ligase –
מחבר את המקטע המסונתז.
מנגנון
המערכת בבעלי חיים
אנו מכירים שתי מערכות לתיקון DNA:
1.
Global Genome
Nucleotide Excision Repair (GG-NER) -
מערכת זו סורקת את הגנום כל הזמן. במידה ונמצאו אזורים השונים במבנה המרחבי של
ההליקס, המערכת מגויסת לשם עם האנזימים שלה: אנדונוקלאזות (XPF, XPG),
הליקאזות (XPB, XPD)
ועוד. המערכת אינה תלויה באירועים בתא אלא עובדת באופן עצמאי.
ההבדלים העיקריים בין מערכות בחיידקים למערכות בבעלי חיים:
מערכות שהן Error
Prone (הכוונה למערכות תיקון פחות מדויקות) יותר שכיחות בחיידקים
מוטציות במערכת TCR-NER
מוטציות ב-CSA או CSB גורמות לבעיות בקרנית העין, בעיות שמיעה, רגישות לאור ומוות
מוקדם.
מוטציות ב-XPD (אחת משתי הליקאזות שפותחות את ה-DNA ב-GG-NER) מובילות לרגישות לאור, שיער שביר, פצעים ומבנה עור לא תקין עקב נזקי UV ותוחלת חיים קצרה.
עכברי knock-out לחלבון זה מראים אובדן שומן, אוסטאופרוזיס, סימפטומים דומים לאלה שתיארנו באדם ופשוט נראה זקן (עכבר D).