זוג
כרומוזומי המין קובע את מין העובר.
לדוגמא באדם: xx – נקבה, xy – זכר.
שני
הכרומוזומים הללו (x ו- y)
שונים בצורתם, ולכן נשאלת השאלה כיצד כרומוזומים אלה מתנהגים בחלוקה מיוטית, וכיצד
הם מתנהגים בתורשה.
לדוגמה:
מכיוון שאין לכרומוזום y כרומוזום הומולוגי,לא יכולה
להתרחש רקומבינציה ולכן תכונות המצויות בכרומוזום זה יעברו לכל השושלת, ולא ישתנו עד
למוטציה.
מאפיינים
אלה של כרומוזומי המין גורמים לכך שתכונות מסוימות יופיעו אצל גברים באופן מובהק יותר
מאשר נשים, ולהיפך.
בחרקים וזבובים ישנה קביעה שונה למין העובר מאשר ביונקים:
כרומוזום
X אחד קובע שהזבוב הוא זכר, שני כרומוזומי X
קובעים נקבה.
ישנו
גם כרומוזום Y, אך הוא לא קשור למין העובר.
איך מסתדרים ה-X וה-Y אחד מול השני במהלך המיוזה כאשר צורתם שונה כל כך?
חלבון
בשם ZIP1 הוא האחראי ליצירת הקומפלקס החלבוני המקשר בין הכרומוזומים
ההומולוגיים. בעיות בחלבון זה גורמות להפרדה לא תקינה של הכרומוזומים.
אחד
הגורמים המסייעים לכרומוזומים xו- y
להיקשר באופן תקין הוא שלשניהם אזורים הומולוגיים קצרים בתחילת הכרומוזום.
ניתן
לראות שבשכיחות אי-הפרדה כרומוזומים כרומוזומי X
ו-Y מופיעים באחוזים גבוהים יותר מאשר
שאר הכרומוזומים עקב תכונה זו.