קומפלמנטציה
מתארת מצב שבו הכלאה
בין שני זנים בעלי פנוטיפ מוטנטי זהה, השונה מהפנוטיפ של זן הבר (פנוטיפ נורמלי),
נותנת צאצאים בעלי פנוטיפ של זן הבר.
הכלאה
של כל זן בתוך עצמו, תיתן תמיד את הפנוטיפ המוטנטי, משום שהזנים הם הומוזיגוטים לגן מוטנטי רצסיבי.
כאשר
מתקבל קומפלימנטציה בהכלאה של שני זנים, משמעות הדבר הוא שהמוטציה בכל אחד מהזנים
נמצאת במקום (לוקוס) שונה בגנום של האורגניזם.
מבחן
קומפלמנטציה
נתון
צמח wild type שצמיחתו כחולה, וצמח מוטנטי שצמיחתו
לבנה.
בשלושה
פרטים מוטנטים מצמח זה, נרצה לדעת מהו הגורם לצבע:
האם
מדובר באותה מוטציה, או שמדובר במספר מוטציות המגיבות זו עם זו.
בהכלאה
בין הפרטים המוטנטיים ופרט תקין (כחול), מקבלים צאצאים כחולים ולבנים ביחס של 1:3 בהתאמה (3 כחול, 1 לבן).
על
פי יחס ניתן לקבוע כי המוטציות הן מוטציות רצסיביות.
לכן
נבצע מבחן קומפלמנטציה (Complement
Test):
נכליא
בין שלושת הפרטים המוטנטיים ונבדוק את הצאצאים:
אם
מדובר בשני אללים שונים של אותו גן, כשנכליא לבן עם לבן נקבל פרטים בעלי צבע לבן.
במידה
מדובר בשני גנים שונים, מוטנט אחד יעביר מוטציה בגן אחד, ומוטנט שני יעביר
מוטציה
בגן השני. במידה והגנים המוטנטיים הם רצסיביים, הפרטים בדור הצאצאים לא יהיו לבנים
(המוטנט לגן הראשון תורם אלל תקין מהגן השני, והמוטנט לגן השני תורם אלל תקין מהגן
הראשון).
בהכלאה
בין 1 ו-2, אנו מקבלים צאצאים לבנים בלבד בדור F1.
בהכלאה
בין 1 ו-3 וכן בין 2 ו-3 אנו מקבלים צאצאים כחולים בלבד בדור F1.
מכך
נוכל להסיק כי המוטציה בפרטים 1 ו-2 היא באותו גן, בעוד שהמוטציה שבפרט השלישי היא
בגן אחר.
נבדוק
מה קורה בהכלאת שני פרטים מדור F1 להורים בעלי גנים מוטציוניים
(בדומה להכלאה בין פרט 1 ו-3 בדוגמה הקודמת).
במצב
זה, שני ההורים (דור F1) הם בעלי גנים הטרוזיגוטים לשני
הגנים (AaBb).
דור
F2 יקבל גנים באופן הבא:
1. AaBb - צאצאים כחולים, 9 פרטים.
2. Aabb - צאצאים לבנים, 3 פרטים.
3. aaBb - צאצאים לבנים, 3 פרטים.
4. aabb - צאצאים לבנים, פרט אחד.
סה"כ
9:7