נוכל לאפיין שלושה סוגים של צנטרומרים:
1.
טלוצנטרי (Telocentric) –
מצוי בקצה הכרומוזום. לא קיים בגנום האנושי – רק בצמחים.נובע מאובדן אחת מזרועות
הצנטרומר.
2.
אקרוצנטרי (Actocentric) –
לא מצוי בדיוק במרכז, ומחלק את הכרומוזום לזרוע קצרה (זרוע p) ולזרוע ארוכה (זרוע q).
3.
מטהצנטרי (Metacentric) –
מצוי בדיוק במרכז.
בכל כרומוזום יש אזורי צביעה חזקים יותר ופחות, היוצרים תבנית
של פסים בעוצמות שונות. על סמך תבנית זו מגדירים את מיקומו של כל גן.
טלומר (Telomere) – אזור הקצה של
גן המונע קישור לכרומוזום אחר. במידה ומתבצעת מוטציית Deletion
למקטע זה (Terminal
Deletion), יכול להיווצר כרומוזום אחד בעל שני צנטרומרים משני כרומוזומים
סמוכים.
פסוידו-דומיננטיות – מצב מיוחד בו זיווג
בין הורה פנוטיפ דומיננטי והורה פנוטיפ רצסיבי מביא לצאצא שחלק מהפנוטיפים שלו הם
דומיננטיים וחלק רציסיביים. התנאי הוא שהפנוטיפים הרצסיביים נוצרו עקב Deletion של
החלקים הדומיננטיים במקטע שקיבל מההורה הדומיננטי.
ניתן לנצל תכונה זו כדי למפות את מיקום הגן על הכרומוזום:
משווים בין זנים שונים אשר עברו Deletion במקום שקבענו מראש, ובגודל שנקבע מראש
(נתחיל מ-Deletion
גדול, ונקצר אותו עד שנגיע למיקום המדויק של שינוי הפנוטיפ). נזהה איזה סמן הראה
פנוטיפ פסוידו-דומיננטיות, וכך נדע באיזה מקום נמצא הגן המבטא פנוטיפ זה. התוצר
המתקבל ממיפוי הגנום בשיטה זו הוא מפה פיזיקלית (ולא מפה גנטית).